קשה לנו כהורים לראות את הילד שלנו מתחבר עם ילדים "שתלטנים". אנחנו צופים מהצד איך החבר "מחליט על הילד שלנו", לא נותן לו לשחק עם חברים אחרים, ואנחנו לא יודעים מה לעשות.
אנחנו רוצים לגייס את כל כוחות הנפש על מנת להיות שם עבור הילד שלנו בלי לזלול לו את הכוחות.
במאמר הבא נדבר על מה אנחנו כהורים יכולים לעשות למען כדי לפתור את הבעיה בצורה הנכונה.
אבל לפני כן, בואו נברר מה יכולות להיות הסיבות לתופעה כזו.
ילד עשוי לרצות להשתלט על חבריו בגלל כמה גורמים אפשריים:
חוסר ביטחון עצמי: ילד חסר ביטחון עצמי עשוי להשתמש בשליטה ובמניפולציה כדי להרגיש חזק יותר ואחראי.
חוסר ביטחון במעמד החברתי: ילד שמרגיש חוסר ביטחון במעמדו החברתי, עשוי לנסות לשלוט בחברים שלו כדי להרגיש בטוח יותר ולהימנע מדחייה.
צורך להיות בעל מקום וערך: מדובר בצורך הבסיסי ביותר של בני האדם. ילדים מסוימים עשויים להשתוקק לתשומת לב, למקום וערך. ילד כזה מעדיף "להחליט על החבר" שהוא חבר רק שלו, מהחשש לאבד את מקומו.
קושי באמפתיה: ילדים המתקשים להבין ולהתייחס לרגשותיהם של אחרים עשויים להיות בעלי סיכוי גבוה יותר להשתלט על חבריהם מבלי להתחשב ברגשותיהם.
היעדר כישורים חברתיים: ילדים חסרי כישורים חברתיים עשויים שלא לדעת כיצד לקיים אינטראקציה עם אחרים בצורה בריאה ומכבדת, ועלולים לנקוט בהתנהגות שולטת.
דינמיקה משפחתית: ילדים שחוו התנהגות שולטת או שתלטנית במשפחתם עשויים ללמוד לשחזר אותה בחברות שלהם.
חשוב לציין שילדים עדיין לומדים כיצד לנווט באינטראקציות חברתיות ואולי לא יהיו מודעים להשפעה של מעשיהם על אחרים. עם הדרכה ותמיכה, הם יכולים ללמוד לפתח מערכות יחסים בריאות יותר.
מה נחשב לשתלטנות אצל ילדים שמייצרת קושי חברתי?
ילד שתלטן הוא אחד שמנסה באופן עקבי לשלוט או לתמרן אחרים במצבים חברתיים, לרוב באמצעות התנהגות תוקפנית או אסרטיבית. זה יכול להתבטא במספר דרכים, כגון:
שליטה באחרים מסביב: להגיד לאחרים מה לעשות, לקבל החלטות עבורם או לתת להם פקודות.
להפריע או לדבר על אחרים: לא לאפשר לאחרים לדבר או להביע את דעותיהם.
להיות תוקפני פיזית או מילולית: שימוש בכוח פיזי או התעללות מילולית כדי לקבל את השליטה על החברים.
התעלמות מגבולות: לא לכבד את המרחב האישי, החפצים או הפרטיות של אחרים.
להיות תחרותי מדי: תמיד צריך להיות הטוב ביותר, הראשון או המנצח, ולא לאפשר לאחרים להשתתף.
להיות תובעני: לצפות מאחרים תמיד להיענות לבקשותיהם או לדרישותיהם מבלי להתחשב ברגשות או בצרכים של אחרים.
התנהגויות אלו יכולות להקשות על ילדים אחרים לבטא את עצמם או ליצור קשרים בריאים. זה יכול גם להוביל לבידוד חברתי, אם הילד האחר נענה לניסיונות ההשתלטות עליו ומסכים לא לטפח קשרי חברות נוספים. בסופו של יום התנהלות כזו יכולה להשפיע על הערכה עצמית נמוכה וקשיים רגשיים והתנהגותיים אחרים.
חשוב לציין שלכל הילדים יכולים להיות רגעים של התנהגות שתלטנית, אך כשהיא הופכת לדפוס תכוף ועקבי, זה עלול להזיק לילד ולאחרים הסובבים אותם.
אז איך נלמד אותו להתמודד עם חבר שתלטן?
שיחה עם הילד: שוחחו על המצב עם ילדך ונסו להבין את נקודת המבט שלו על הקשר. עודדו אותו לבטא את רגשותיו ומחשבותיו לגבי החבר השתלטן.
עידוד לעצמאות: למדו את ילדכם להכיר את רצונותיו ולקבל החלטות משלו. עזרו לו לפתח את הכישורים לעמוד על שלו ולהגיד "לא" כשצריך.
הדרכה לאסרטיביות: עזרו לילדכם להבין שזה בסדר "לא להסכים" עם חברו ולהיות בעל דעות שונות. למדו אותו את מיומנויות התקשורת האסרטיבית, כדי שיוכלו לבטא את עצמם בצורה מכבדת ויעילה.
עידוד חברויות אלטרנטיביות: עודדו את ילדכם לבלות עם חברים אחרים, ולהשתתף בפעילויות שמעניינות אותו. זה יעזור לו לפתח מגוון רחב של חברויות, ולהפחית את התלות שלהם באדם אחד.
שיתוף: כדאי לשתף את הילד בדרכי התמודדות שלנו במצבים כאלה, אפילו להמציא סיפור דומה עם מסר ולספר אותו לילד.
דמיון מודרך: בעיקר לילדים צעירים כדאי להציע עבודה עם דמיון מודרך: למשל לדמיין שהילד שלנו פותח מטריה, ומילים מעליבות של החבר ה"שתלטן" לא נוגעות בו, הן פשוט נופלות על המטריה הפתוחה ולא עליו.
הצבת גבולות: עבדו עם ילדכם כדי להציב גבולות וגבולות ביחסים שלו עם חברו. לדוגמה, הוא יכול להחליט שהוא לא ישתתף בשום פעילות שגורמת לו לאי נוחות או שאינה בטוחה.
פניה לעזרה מקצועית: אם המצב חמור ואתם מרגישים שילדכם מתקשה, כדאי לפנות לעזרה של מנחת הורים שתוכל לעזור לכם ולילדכם להתמודד עם הבעיות.
